הספר הוצא לאור לבקשתו של המפקח הכללי של משטרת ישראל, רב ניצב דוד קראוס ז"ל.
הספר כולל את ההיבט המעשי וכן את ההיבט המשפטי של נטילת טביעת אצבעות.
נטילת טביעות אצבעות מזירת הפשע וזיהוי הפושע לפיהן היא אחד האמצעים, שבהם משתמשת המשטרה בעבודתה. זיהוין של טביעות האצבעות הוא
בגדר מדע מדייק. במדע זה ובדרכי עבודתה של המשטרה דן הספר שלפנינו. 
כן נידונה הפסיקה הישראלית שעסקה בטביעות האצבעות.
הספר מיועד לחוקרי משטרה, למשפטנים, לשופטים ולכל מי שעוסק בתחומי החקירה והשפיטה.
בארצות שונות קיימת מגמה לקחת טביעת אצבעות של כל תושבי המדינה, ולא רק של אלה המואשמים בעבירה פלילית או המוחזקים במעצר.
זאת כדי שלרשויות השונות תהיה אפשרות זיהוי של כלל התושבים.
רבים הטוענים כי אמצעי זיהוי זה פסול, בשל היותו אנטי- דמוקרטי, וכי לא יאה למדינות מתקדמות להשתמש בו. אולם, למרות הביקורת הקשה שנמתחה על שיטה זו, נהוג לקבל טביעת אצבעות של כל המבקש עבודה ממשלתית או ציבורית, וכן נהוג במקומות רבים בעולם לקחת טביעת אצבעות של כל עובדי שירות הביון.
לקיום אוסף טביעת אצבעות של כלל האוכלוסייה יש חשיבות יתרה בארצות המועדות לאסונות המוניים, שכן זוהי שיטה המאפשרת זיהוי חללים בקלות יחסית.
מי חייב לתת טביעת אצבעותיו בארץ? ספר זה עוסק בעיקרי הפסיקה בנושא זה ובנושאים הקשורים לתחום טביעת אצבעות.
הספר מסביר את משמעות טביעת אצבעות, מקומה בזיהוי עבריינים, ההתפתחות של שיטת טביעת האצבעות, מבנה עור האדם, סוגי תבניות של טביעת אצבעות וזיהוין, מונחים בזיהוי, סוגי דוגמאות וזיהוין השימוש בטביעת האצבעות, מטרות השימוש ואוספי המשטרה: אוסף המחלקה לעיבוד נתונים אוטומטי, אוסף המחלקה לזיהוי פלילי, אוספים מקומיים ואוספי יחידות, עבודת השוואה עם האוסף, השוואה בעזרת מחשב, טכניקות הטבעה של חשודים.
כיצד מטביעים טביעת אצבעות, טביעת כף יד וכף רגל, שיטות שונות לנטילת טביעת אצבעות מגופות, בזירת העבירה, האמצעים לפיתוח והשיטות החדישות לפיתוח טביעת אצבעות סמויות, העתקתן ושיטת עבודתו של טכנאי הזיהוי המשטרתי בזירת העבירה. כמו כן עוסק בגילוי גילה של טביעת האצבע.
חלקו השני של הספר מתמקד בהיבט המשפטי. עדותו של המומחה בבית המשפט, הגשת טביעת האצבעות כעדות לבית המשפט, זכות המשטרה לדרוש טביעת אצבעות מהאזרח, זיהוי על פי טבעת אצבעות, סירוב ליתן טביעת אצבעות, אבחנה בין טבילת אצבעות לבין הטבעת אצבעות, טביעת אצבעות כראיה נסיבתית של זיהוי, שיקולים בעד ויתור על נטילת טביעת אצבעות מעובדי מס הכנסה, מעתק כראיה קבילה בבית המשפט, חובת פיתוח טביעת אצבעות במקום ביצוע העברה במעמד אדם שלישי, כלל הראיה הטובה ביותר, הגשת המעתק כראיה, צילום טביעת האצבעות, מעתק כעדות כשרה, חקירת עד מומחה, מהימנותו, מומחה שסרח, טביעות כף יד, עקבות נעליים, מציאת טביעת אצבעות במקום הפשע, ההוכחה היחידה- הסבר מתקבל על הדעת, אין לבסס הרשעה על טביעת אצבעות כאשר קיים ספק בקשר לשאלה מתי השאיר הנאשם את טביעת אצבעותיו.
ראיה יחידה- הצורך בזהירות האם ניתן להרשיע על סמך זה, העדר הוכחות מספיקות כאשר הנאשם נאלץ לבוא במגע עם החפץ שעליו נמצאו טביעות האצבע, הרשעה על סמך טביעת אצבעות כאשר קיים הסבר סביר על הימצאות טביעת האצבעות .




לרכישת הספר יש לפנות לדיונון.